בן חנה ומרדכי, נולד ביום ד' באדר ב' תרפ"ט (16.3.1929) בתל- אביב. בשנת 1944 סיים לימודיו בבית-הספר היסודי "אליאנס" והמשיך ללמוד בבית-ספר טכני של "הנוער העובד". מגיל רך שירת ב"הגנה" והיה פעיל בפעולות המאבק בבריטים. שירת בחוג "מגשימים פלמ"ח", הכשרת "הגוברים" (יגור) ובאחד מגדודי חטיבת הפלמ"ח "יפתח".

במלחמת-העצמאות השתתף בפעולות רבות, בפשיטות ובקרבות. נלחם בבלד א-שייח' שליד חיפה, טירת צבי, בית שאן; השתתף בכיבוש כפר קעון, צנדלה, כפר קנה שליד נצרת, כפר זרעין, הכפר לג'ון, משלט הר-געש, שממנו הפגיזו תותחיו של קאוקג'י את משמר העמק, מבצע "מטאטא" בגליל, תפיסת מחנה הצבא דרומית-מזרחית לראש פינה, כיבוש משטרת כנען וצפת, כיבוש מלכיה וכיבוש צריפין. בשל אומץ-לבו קראו לו חבריו לנשק "ילד הקרבות". חנוך נפל בהיפגע הג'יפ שנסע בו עם חבריו ממטה הפלמ"ח, בהפצצת ראשון לציון ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948), בשעה שהתגוננו במקלע "לואיס" שהיה מותקן על רכבם נגד ההתקפה האווירית. נקבר בראשון לציון.

ביום ז' בתמוז תש"י (22.6.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.